במסגרת מצוות כיבוד ההורים אחת המשימות שעומדת בפני הבן היא לומר קדיש לאחר מותם. את האמרה יש להגיד במשך אחד עשר חודשים לאחר הפטירה, פעם אחת מדי חודש. זוהי הדרך של הבן לבטא את הכבוד שהוא רוכש להוריו ואפילו אם הוא הראה להם בחייהם עליו לעשות זאת.
אמירת קדיש מזכה את ההורים בגן עדן
אין לזלזל באמירת הקדיש. היא מזכה את ההורים בכבוד רב ואין זה משנה מה היו היחסים בין הבן להוריו, עליו להמשיך להגיד אמרה זו. למעשה, האמרה תיאמר גם במקרה שהנפטר היה צדיק בחייו וגם אם הרבה במעשים טובים. זה שההתנהגות של הנפטר או של בנו הייתה ראויה ויותר, שהיה בה כיבוד תורה ואדם, אינה אומרת כי ניתן לדלג על מצווה זו ואף להפך.
כיצד יש לנהוג במקרה והנפטר ביקש שלא יאמרו עליו קדיש?
ישנה התייחסות חד משמעית לבקשה זו אך לפני כן חשוב להבין במה מדובר. ישנם אנשים אשר מסיבותיהם החליטו לבקש במהלך חייהם כי לא יאמרו עליהם קדיש. במקרים אלו אין להתייחס אל הבקשה אלא יש להגיד קדיש בהתאם למצוות. לעומת זאת, במקרה של פטירת האם, אם היא ביקשה שלא יאמרו עליה קדיש והאב לא אומר זאת ומבקש מבנו שיעשה כמותו, כך יעשה.
חלק מבין המנהגים בקדיש
מעניין לראות כי הקדיש היא אמרה אשר התחילה להיאמר בשלב מאוחר יחסית של היהדות. עם זאת, מעניקים לה חשיבות רבה מאד בכל הנוגע לכבוד המת ולעילוי נשמתו. בהתייחסות לאמרה זו יש לראות כי ישנם ניסוחים שונים השייכים לעדות שונות. כל בן יבחר את הנוסח המתאים למוצאו. יש להקפיד לאמור קדיש לאורך החודשים הראשונים שלאחר הפטירה ויש שיגדילו להדגיש כי גם כאשר ההורים לא התנהלו בצורה הנכונה בחייהם, יש להקפיד על האמרה.
לאמרת הקדיש יש יכולת לתקן מעשים ועל כן גם אנשים שלא עסקו בתורה, לא קיימו מצוות ויותר מכך, לא פעלו בצורה ראויה בכל הנוגע לפעולות בין אדם לחברו, זקוקים כי יאמר עליהם קדיש לאחר מותם.